<h1>ראבי"ה סימן ש"ע</h1>
<h2>דף קנד:</h2>
אמר רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית, והן מוקצים כגון קרני דאומנא, מביא כרים וכסתות ומניח תחתיהן ומתיר את החבלים והשקים נופלין מאליהן. ואוקימנא בשליפי זוטרי, דלא הוי ביטול כלי מהיכנו, שאפשר לשומטן מתחתיהן. והא דקשיא מרב הונא אדרב הונא גופיה [דפרק] כירה פירשתי התם. ואם היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות, שהם בולסי העושין [מהן] זכוכית לחלונות, אע"פ שמשתברין, כיון שהוא הפסד מועט מתיר את השקים והם נופלין, ולא יביא כרים וכסתות להניח תחתיהן. תניא רבי שמעון בן יוחי אומר היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מכניס את ראשו תחתיה ומסלקו לצד אחד והוא נופל מאליו. חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש, פירוש כשהדביש, ולא רצה לפרקה עד למוצאי שבת [למוצאי שבת] מתה. ואוקימנא שסבר צער בעלי חיים דרבנן. ולית הילכתא הכי, ורבא נמי פליג עלה בפרק מפנין גבי בהמה שנפלה לאמת המים, דמסיק ביטול כלי מהיכנו דרבנן וצער בעלי חיים דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן.
